נאום רבין בוועידה התשיעית:
" כבוד נשיא המדינה, מזכ"ל ההסתדרות, מזכיר מפלגת העבודה, מכובדי, ואחרונים אחרונים חביבים, צירי הוועידה של תנועת הנוער , תנועת הנוער העובד והלומד.
אני דווקא הייתי חבר בנוער העובד, גדלתי בתנועה הזאת, שחיינו כתנועה בצריפים, צריפים שחם היה בהם בקיץ, והגשם חדר דרך הגגות, בחורף, הייתי בין אלה שיצאו להכשרה, והגעתי לפלמ"ח, לצה"ל, והיתר ידוע….
באתי לכאן, לברך אתכם אבל לא רק לברך אתכם, גם לדרוש מכם, לא ארבה היום בדברים מסיבה אחת, אני צריך היום לתדרך את המשלחת שתצא מחר לתוניס לחידוש המשא ומתן לשלום, אני מאמין שבחודש הבא אחרי חג הפסח, יום הזיכרון לחללי צה"ל, חג העצמאות ה-46, יחד, לאחר מכן יחודש המשא ומתן לשלום עם ירדן, סוריה ולבנון..
אבל, אבל, תזכרו, אין שלום בלי ביטחון, כשם שאין ביטחון מלא בלי שלום.
אני גאה שהדור שלנו, דיבר כאן נשיא המדינה עזר ויצמן שתרם תרומה משמעותית להשגת השלום עם מצרים, אנחנו הדור , הדור של תש"ח, הדורות שבאנו אחרינו , שעברו את המלחמות, אבל תמיד הייתה בהם, הייתה בנו, התקווה שיהיה להם סוף, שנגיע אל השלום, לחמנו משום שלא הייתה לנו ברירה, וכולנו לחמנו כמיטב יכולתנו, ואפשרנו בזכות הישגי צה"ל, בזכות שינויים בין לאומיים , גם להגיע לסיכוי, לסיכוי הגדול לשלום.
מה אני מצפה מכם?
נאמר לי על ידי מזכיר התנועה, שהנושא נדיר, החברה הישראלית לעת שלום.
בוודאי צריך להסתכל לדמותה של החברה לכשנגיע לשלום, עדין אנחנו במאבק על השלום… והדבר הראשון שאני מצפה מהתנועה הזאת ומרבים רבים במדינה , התמודדו עם רוצחי השלום, התמודדו עם רוצחי השלום הערבים והיהודים.
אם לא תקום תנועה של דור צעיר, ואני מתכוון לתנועת הנוער העובד והלומד, ותדע להתייצב, לתמוך, בשלום, אבל להתנגד גם לרוצחים במובן הפשוט של המילה, לרוצחים הרוצים לחיסול הסיכוי לשלום.
אתם, חייבם להיות אלה , כי בכך עתידכם.
נשיא המדינה ואני כבר מבוגרים, אם אנסח את דברי בזהירות…
אתם, אתם בני הנוער, העתיד לפניכם, ואין עתיד יפה יותר מן השלום.
הדבר השני , הדבר השני,
אל תקבלו מוסכמות קיימות, לא בחברה, לא בתחומים אחרים, חברה, מדינה, כל גוף שאיננו יודע להשתנות, לשנות, הוא גוף שיתנוון, המציאות איננה של מה שהיה לפני 50 שנה, בכל אחד מתחומי החיים שלנו.
ואם יש משהו שצריך לייחד נוער, זה מרדנות, נגד מוסכמות, לא מרדנות לשם מרדנות, אלא מרדנות לשם שינוי, ולא כל מה שיש, ולא כל מה שיש בתנועתנו איננו חייב בשינוי… לקיים את אשר ראוי לקיים, לשנות את אשר דרוש שינוי, והרבה דברים דורשים שינוי, התנועה ההתיישבותית שלנו במשבר, בעיית בריאות העם במצוקה, בעיות של חינוך לעבודה, לא לאבטלה בטלנית היא בעיה, ואתם , אתם נדרשים, בצד שימור הקיים, לא צריך לשבור כלים, צריך לשנותם, להתאימם למציאות המשתנה, כדי שהחברה שלנו במעבר ממלחמה לשלום, תהיה גם חברה שתדע לקיים את עצמה מייגע כפיה ולא משנור בעולם וזה לא משיגים בלי עבודה, עבודה יצרנית, לא אבטלות סמויות, יעילות בעבודה, יחס בין תרומה לפריון, לא סתם, לא סתם, דברים בעלמה.
אם לא נדע לשנות אלה, לא נבטיח שהחברה שלנו תעבור את התמורות נדרשות מחברה שנתונה עדין בסכנת מלחמה וקיום אלימות וטרור בתקווה לשלום אבל גם בצורך לשנות, לשנות דברים, לא כל פרה היא קדושה, יש גם פרות לא קדושות.
ולכן,
אני מצפה דווקא מכם, מתנועות הנוער, כפי שהיו תנועות הנוער בזמננו, הקמנו את הפלמ"ח, הקמנו התיישבויות, כי זו הייתה, זה היה צורך השעה, היום הם שונים, הם מכוונים יותר, יותר אתגרים עומדים בפניכם, ואתם, אתם תיבחנו ביכולת שלכם להמשיך את אשר נדרש להמשיך ולשנות את מה שצריך לשנות.
אני מאחל לכם שתהיו כאלה, אני מאמין שאתם יכולים להיות כאלה, ויחד, מבוגרים וצעירים נצעיד את המדינה אל השלום, אל הביטחון ואל הקדמה וההצלחה.
תודה רבה לכם. "
